הצעד הראשון בעולם ההרצאות - איך מתחילים?

זה התחיל ממש לא טוב


הפעם הראשונה שלי היתה בערך חודש אחרי שהתקבלתי לעבוד בשטראוס. המטרה היתה די פשוטה, להציג לאנשי המכירות את כל המוצרים החדשים שהולכים לצאת בקיץ (עבדתי בגלידות)

מולי היו כל אנשי המכירות בארגון אבל אני ראיתי כיתת יורים. הם היו סופר נחמדים אבל אני הייתי אדומה כמו עגבנייה. דיברתי כל כך מהר ורק התפללתי שייגמר. כשהסיוט עבר, חזרתי לשבת במקום שלי, הסדרתי נשימה והבנתי שהיה זוועה.

איום ונורא.

למחרת בבוקר, נכנסתי מהר לחדר שלי וקלטתי שהבוס קורא לי להיכנס אליו.

השיחה כמה מפתיע התחילה במשפט "אנחנו צריכים לדבר על מה שהיה אתמול"

לא ברור איך אבל היתה לי תשובה מוכנה וישר עניתי "אני יודעת ואני הולכת לטפל בזה"

והאמת שבדיוק כך היה. מאותו יום שאני בחיים לא אשכח, עשיתי עם עצמי עבודה, בעיקר הוצאתי מהלקסיקון שלי מילים מפחידות כמו הרצאה ומרצה, ושיניתי אותן למילים כמו סיפור, שיחה ודיאלוג.

אני יודעת לספר סיפור, אני מצוינת בשיחות עם אנשים, אז זה מה שאני הולכת לעשות.

זה עבד.

שנה אחר כך, הכנתי מצגת, הגעתי הרבה יותר משוחררת, אני זוכרת שממש הסתכלתי עליהם בעיניים ודיברתי איתם, סיפרתי סיפורים, ואחרי כמה דקות אפשר להגיד שאפילו התחלתי להנות.


היום, רק תביאו מיקרופון וכמה אנשים ואני שם.




לצאת לאור - איך הכל התחיל?


איריס ביקשה שניפגש. כמובן שזה היה ליד הים. שם, היא שיתפה אותי שכבר כמה זמן שיש לה רעיון, שניקח יחד קבוצה של אנשים ונעבור איתם את כל הדרך מהסיפורים שלהם עד לקדמת הבמה. הכל כולל הכל. האמת, לא חשבתי ופשוט הרגשתי וישר אמרתי לה כן. היום אני כבר יודעת שאין מה להתווכח עם איריס ותמיד אני אומרת כן.

נכנסנו לכמה ימים של עבודה, כל אחת הגיעה עם עולם תוכן שלם "מהבית" ויחד בנינו שלב אחרי שלב את מה שהיה קורס הדגל שלנו 11 מחזורים.

התחלנו בשאלה הכי פשוטה והכי מורכבת "למה?"

למה כל אחד מהם בחרים לעשות את זה ולעבור מסע כזה, כדי לצאת לאור.

קיבלנו כל מיני תשובות, מלהתגבר על פחד עמוק, דרך לתת השראה לבני נוער, הורים או נשים ועד לרצון להיחשף לעוד קהלים ולקבל במה לסיפור שלהם.

התחלנו לצלול עמוק פנימה וגילינו שדווקא הפגיעות שאנחנו מנסים כל החיים להסתיר, היא חלק גדול מהכוח שיש בהרצאה טובה.


איך זה עובד?

כל סיפור הוא עולם ומלואו, שאנחנו לשות בכל מפגש ובין לבין נותנות לו מקום וזמן לתפוח. זה עובד רק כשיש מחוייבות לדרך וזה לגמרי לא פשוט. . היציאה לאור מלווה הרבה פעמים ברגעים לא קלים, בהתמודדות עם פחדים שצפים ועולים, בעבודה פנימית ואישית שתגרום לקהל להזדהות ולהתחבר עם מי שעומד ומדבר.

מתחילים בזה שפשוט רוצים. ממשיכים בלהבין מה הסיפור שלנו, מה הרעיון שאנחנו רוצים להעביר הלאה, מה המסר המרכזי שאנחנו רוצים לשזור בהרצאה שלנו. ואז בונים את ההרצאה, בוחרים פתיח שיחבר אלינו את הקהל וייצור מתח, מחברים הכל בעבודה עם תקשורת נכונה וקצת הומור והכי חשוב לא לשכוח להשאיר משהו משמעותי, שיגרום למי ששומע, לקחת חלק קטן מאיתנו הביתה.

ומה עם הפחד? מביאים אותו יחד איתנו לבמה, מסתכלים לו בעיניים ומזמינים אותו לצאת לאור.