כל הסודות מהרצאה טובה למצוינת

אני מאמינה ששום דבר לא קורה במקרה. אז ניסיתי להבין מה מחבר אותי לעולם הזה של במה, הרצאות, דיבור עם קהל וסטוריטלינג. הנה מה שמצאתי:

  1. ההרצאה של אריק זאבי. 3 שעות אחרי ההרצאה שלו הבנתי מה אני הולכת לעשות בחיים, אחרי 5 שנים של חיפוש! זאת גם היתה הפעם הראשונה שראיתי את איריס יוגב (שליוותה את אריק בהרצאה, היא כמובן לא ידעה אז מי אני) לא מזמן, הוא התארח אצלנו באחד הקורסים וסיפרתי לו כמה הוא משמעותי עבורי וסגרנו יחד מעגל.

  2. לא יאומן אני יודעת אבל היה לי פחד קהל מהסוג המשתק. ההרצאה הראשונה שלי היתה לפני 20 שנה לאנשי מכירות בשטראוס, והיה זוועה! למחרת, הורדתי את המילה "מרצה" מהלקסיקון והחלטתי שאני פשוט סיפרתי סיפורים לאנשים. ההבחנה הזאת עוזרת לי עד היום ולמרות שאני מרגישה כבר בנוח על כל במה המילה "מרצה" עדיין מרגישה לי כמו סוג של אודישן.

  3. בשנים האחרונות, זכיתי ללוות ביחד עם איריס, למעלה מ- 250 מרצות ומרצים בכל נושא ותחום שאפשר לדמיין ועם הזמן אני מבינה שזה תהליך פנימי ועמוק שיש לו השפעה על כל תחום בחיים שלנו.

  4. 7 שנים אחרי שסיימתי את התואר השני שלי, סגרתי מעגל והפכתי להיות מרצה בדיוק באותו החוג באוניברסיטת רייכמן בקורס "מיומנויות פרזנטציה" ו...אני עדיין לומדת את התפקיד שלי מול הסטודנטים.

  5. בשנים האחרונות אני מתפרנסת בעיקר מהרצאות בארגונים ויודעת היום להרגיש ולהבין מה הופך הרצאה טובה למצוינת ומה סוד הקסם של הרצאות שעובדות. וכן, אני עדיין לומדת.

הפוסט הזה התחיל כשביקשתי בפוסט בפייס, שיתנו לי טיפים למרצים וקיבלתי מלא תשובות מעולות. הטיפים התייחסו לשלושת הנושאים המרכזיים: המרצה, התוכן והקהל. לקחתי את הטיפים, חילקתי לנושאים (בסדר אקראי) והכנתי לנו תנ"ך קטן שיכול לעזור לנו לשדרג הרצאה, לבנות חדשה או פשוט לקבל ביטחון.



טיפים לעבודה על עצמנו "המרצה"

עצת הזהב שלי – תכירו את הסיפור שלכם, תכתבו אותו, תחקרו אותו, תסכימו לשתף אותו, זאת הדרך להרגיש בנוכחות מלאה על הבמה ובכלל בחיים. וזה לגמרי בסדר לא לשתף הכל עם הקהל ולבחור מה מתאים אבל כשאין לנו סודות מעצמנו הקהל מרגיש את זה, בלי קשר על מה אנחנו בוחרים לדבר.

  1. לזכור שמה שאנחנו מספרים בהרצאה זה הסיפור שלנו, גם אם לא נזכור בעל פה זה לא יהיה פחות טוב, להפך זה יצא יותר אוטנטי, כשהסיפור הוא שלך אין סיכוי שטעיתי גם אם ״שכחת״ כי אי אפשר לשכוח משהו שהוא שלך – עדי רייס

  2. עצות הזהב שלי, להשתמש בהומור עצמי! לא לקחת את עצמינו ברצינות רבה מידי. אנחנו מספרים סיפור, לא חכמים יותר מאף אחד אחר בקהל, במקרה היום תורנו לספר. אם עולים בענווה וצוחקים קצת על עצמינו קל יותר לייצר קשר עם הקהל. ״מקסימום נצליח לספר סיפור״ זאת תמיד הגישה שלי ו… לספר סיפור, לא לנאום בפאתוס – אוריין צ'פלין

  3. תנו מקום לרגשות שלכם תשתפו באותו רגע את מה שאתם מרגישים גם רגשות זוהרים וגם לא זה משחרר, זה מחבר זה כמו שביל של זהב שמאפשר לכם לחולל קסם – הילה שלזינגר

  4. להתאמן. לעשות את ההרצאה במלואה 10 פעמים לפחות. זה טיפ שקיבלתי מברק דנין והפך את ההרצאות הראשונות שלי למה שהקפיץ אותי. היום אני חווה אותו הדבר עם הרצאות באנגלית, ולהתאמן פשוט מקפיץ את ההרצאה, וחשוב מזה – אותי בתוכה. – כנרת יפרח

  5. לנשום. מלא זמן לקח לי עד שהתחלתי לנשום בין המילים. לנשום ולא לפחד מרגע של שקט – הילה נבו

  6. לחייך מכל הלב. לחייך עם העיינים לחייך עם הגוף וליהנות. כשאני מחייכת אחרים מחייכים. כשאני נהנת הם נהנים יחד איתי. והכימיה נוצרת – עדי גץ' פניאל

  7. להתרגש. זה אפילו כדאי. אמר לי את זה נעם מנלה. לדעת לייצר wow על הבמה. להפתיע. להתכונן ה מ ו ן ואז לשכוח את כל ההכנות ופשוט ליהנות. להסתכל לקהל בעיניים (גם כשלא רואים כמעט דבר) ולזכור שמי ששומע לא באמת יודע אם התחלף לו משפט או מילה לא נאמרה. ואם יש מצגת – אז כזאת שתהיה "קלה" במלל ובטח לא להקריא אותה. ליהנות כבר אמרתי? ענת איילון

  8. קצב ומנגינה. לשלוט בקצב הדיבור. מהר כשצריך, לאט כשצריך. זה נותן דגשים משמעותיים ביצירת הסיפור והעברת המסר. ואינטונציה, המנגינה חשובה כמו המילים. – מיכל קנר

  9. תשוקה כנה ואמיתית לנושא עליו את מדברת.כשאת בתשוקה את בעצם רוקדת עם הקהל, לא מרצה לו. 2. לעשות חזרה, לפחות אחת, לתזמן, לבדוק היכן את מאריכה, היכן אינך שולטת, מה מיותר, על מה אפשר לוותר. 3. ואם את רוקדת , את לא לבד על הבמה… תהיה קשובה למה שקורה שפת הגוף, מבט העיניים של מי שמולך, זה המשוב הטוב ביותר לדעת מה קורה. 4. שקפים מאווררים ואסתטיים, מעט מלל יותר תמונות וגרפים. 5. ותהני, פשוט תהני – רינת וגרזין

טיפים לעבודה על התוכן "המסר"

עצת הזהב שלי – תתמקדו! צמצמו את המסר שלכם שיהיה כמה שיותר ספציפי, נישתי, עם טוויסט, כזה שמביא חידוש, שלא נשמע כמו כולם או סתם כמו קלישאה. וכן, זה מצריך אומץ לוותר על מסר גדול ולהסכים להיות ממוקדים אבל זה בדיוק הסוד שיעזור לכם לבנות אוטוריטה וגם לשווק אח"כ את ההרצאה בקלות.

  1. הכי חשוב להגדיר מה אני רוצה להעביר לקהל ואיך אני מעביר בצורה קלילה ומעניינת …שימוש באנלוגיות, תמונות להמחשה ,שפה פשוטה… לאאאאאא להעביר בצורה כרונולוגית – ליבת מלכה

  2. להבטיח שההתחלה תהיה מרתקת/ מחדשת/ מייצרת רגש. אנחנו מחווטים להכריע מיד בהתחלה אם מי שמולנו הוא בחזקת אויב/ ידיד/ סתם מישהו לא מעניין. ההמשך הוא ליקוט דובדבנים שמאששים את השיפוט. שווה לוודא שהתחלנו הכי חזק שלנו – דנה רגב

  3. ליצור נקודת היפוך בתסריט של הסיפור, של ההרצאה. השומעים בטוחים שהם מבינים לאן זה הולך ו… הפתעה לא מה שחשבו, המציאות עולה על כל דמיון – עינת דורון

  4. לחשוב על הדבר שהכי לא נוח לך לספר ולפרט עליו בהרחבה. זה משדרג בענק הרצאה מקצועית ואישית – ליאת עברי עיני

  5. חוט מקשר לאורך כל ההרצאה, מעביר את המקשיבים תהליך או מביא להבנה כלשהי. לי הכי חשוב שההרצאה הוסיפה לי ערך. יכול להיות ערך רגשי או תובנה. יכול להיות כלי או הנחה שאני רוצה לבדוק, יכול להיות חיזוק או התלבטות. העיקר שיהיה ערך – הילה פריש

  6. אני מתחילה עם משהו מהרגע, מאותו יום שעבר עלי ומחברת אותו לתכנים של ההרצאה. השילוב הזה בין הכאן ועכשיו מגביר ומחולל רלבנטיות. גיליתי שאנשים מתחברים כשאני מסתכלת להם בעיניים, כשאני קצת צוחקת על עצמי ולא לוקחת את עצמי ברצינות, וכשאני לא פוחדת לטעות – עידית תמיר

  7. עצות הזהב שלי: אישי. אישי. אישי. הקהל מתחבר לסיפור אישי, משפט פתיחה שהוא נוק אוט, חיבור לקהל. להפתיע. בסיכום – ״צידה״ מחשבתית לדרך. שרית קרפוקה

  8. לייצר כמה נקודות חיבור, שדרך הסיפור של המרצה, מי שמקשיב להרצאה יוכל להתחבר לסיפור האישי שלו. ולהיות מאוד ספציפי דווקא במקום של מה המרצה הרגיש, חשב, עשה פעולות. – אורי ליכטנשטיין

  9. להגיע פתוחים בראש לספונטניות, לא להיבהל אם מכניסים תוכן רלוונטי שעולה תוך כדיי ההרצאה, יש מרצים שהם כלכך מדויקים עד כדי דקלום של ההרצאה, לסמוך עלינו שאם העלינו משהו תוך כדיי זה יתחבר להמשך ההרצאה שלנו. לימור קרני






טיפים לעבודה על האנשים הכי חשובים "הקהל"

עצת הזהב שלי – בפודקאסט של ליאור צורף עם נועם מנלה על נושא ההרצאות, יש סיפור על שלמה ארצי שבא להופיע לעובדים שלא זרמו איתו והוא לא וויתר והתעקש שוב ושוב ושוב עד שהקסם קרה. בלי האנרגיה של הקהל זה לא עובד ולפעמים יש קהל מאתגר והסיפור הוא לא לוותר. אם שלמה ארצי עושה את זה גם אנחנו יכולים.

  1. לדבר אל (ובעצם, לדבר עם ולא אל) הקהל כאילו היה אדם יחיד בשיחה אחד על אחד בגובה העיניים – תהילה גרטי

  2. חשבי שהקהל הם בני הזוג לשיחה. זו שיחה וזהו- בינך לבין הקהל. תדברי איתם, ולא עלייך, עליהם או אליהם. איתם. – קרן דניאלי

  3. לשכוח מהכל ולספר מהתחלה כמו בפעם הראשונה, לתפוס מבט בקהל ולדבר אליו כאילו רק הוא בחדר – עדו לביא

  4. ידע זה כוח! ככל שאספתי יותר פרטים ומידע על הקהל, ככה ההרצאה הייתה טובה יותר! עד לרמה שאני שואלת: מה סדר היום שלהם? מה יש לפני ההרצאה שלי? מתי הם אכלו? ועוד… – מיכל קירשנברג

  5. הרצאה עם הפנים לקהל, תרתי משמע – לשלב דוגמאות ותרגולים הרלוונטיים לקהל היעד. לשאול שאלות קצרות המייצרות מעורבות. ללמוד את הקהל לפני (מכנה משותף, גם אם הוא רחב), להצחיק, כי הומור זה נעים ולחייך – כי רגשות מדבקים (לא רק קורונה). מומחיות וידע זה הבסיס, לפני זה לא לוקחים במה. – מיכל הרשמן שיטרית

  6. אני שואלת את עצמי תמיד בעיני השמועות ושומעים מה יוצא להם מההרצאה? מה המסר הכלי המחשבה שיש בה תועלת עבורם? בסוף ההרצאה אני שואלת מה לקחו. מה שמאפשר לי לעבור על נקודות עיקריות לחדד בסוף וגם פידבק לעצמי שאנשים אכן לקחו. כל הרצאה לחשוב מה מיוחד בקהל, במועד הספציפי ולהוסיף לפחות שקף התייחסות אחת שברור שהיא מיוחדת. זה חשוב כי זה נותן לקהל ערך מדויק. ערך שברור שהוא רק עבורו וזה חשוב לי שגם כשאני מרצה על אותו נושא תמיד אאתגר את עצמי אחד ואדייק. – טל בראייר בן מוהא

  7. לתת הרצאה כיהלום מלוטש ולא סופת אבק שזה אומר להבין, כל מילה, טון, ושתיקה שיוצאת מהפה, מעולם לא נצמדתי לטקסט ובמהלך 11 שנים על במות בארץ ובחול ההרצאה שלי השתנתה עשרות פעמים בהתאם למצבי להבנתי ולהכרתי ועיבוד הנתונים בשכלי וברגשותיי, להיות מרצה זה תחום מקצועי עבורי ולא חובבני בזכות ההתקלפות ולהגיע לשורש – יעל פפר

  8. לתת ערך מעל למה שהבטחת. הרבה מעל, להיות צופה מהצד, לא לבקר שום תגובה במהלך ההרצאה או הקורס כלפייך או כלפי עצמם, חזרה מול המראה עם שעון (לאחר שהקלטתי ראיתי שאני אף פעם לא מחייכת) ואגו בצד. את נמצאת כדי לשרת מישהו. – תמרה טיטלמן

  9. היכולת ליצור לוגיקה לקהל, שידע לזהות את הכלים שאת נותנת, אבל החוכמה היא למלא את זה באישיות וברגש. פשוט כי כולנו רוצים להרגיש וכשזה קורה, שם קורה הקסם – שירלי ממו

הרבה מהטיפים המעולים כאן, מתייחסים לחיבור שבין הקהל – תוכן – מרצה, ממש כמו משולש. המודל שלנו מחבר את המרצה לקהל באמצעות "קשר של אמון", את הקהל לתוכן באמצעות "קשר רלבנטי ובלתי צפוי" ואת התוכן למרצה באמצעות "ידע, מקצועיות והתלהבות". תבדקו איפה הקשר שלכם רופף ומה צריך כדי לחזק אותו ואם יש לכם עוד טיפים, תשלחו לי, נעשה פוסט המשך.

אז על מה ההרצאה שלכם? ומה הסוד שלכם?