כל מה שרצית לדעת על מיתוג אישי

הכל התחיל בכלל, כשכל יום שני הייתי נוסעת לעכו לטעום 27 סוגי שוקולד.

כן, הייתי מנהלת מותג מגנום ושם למדתי כמה זה חשוב שתהיה הלימה מלאה בין המוצר למותג.

ברמה המוצרית, לא התפשרנו, גם כשהיה מסובך וממש לא הגיוני. כמו עטיפה בצבע זהב! היה ברור, אם ערכי המותג מדברים על פינוק ותענוג, המוצר חייב לעמוד בסטנדרטים הכי גבוהים שיש ואנחנו או יותר נכון אני באותה תקופה, שומרת הסף.

מאז עברו הרבה שנים ושינויים, אני כבר לא אוכלת מגנום, אבל השיעור הזה בבניית מותג יציב ששווה הרבה, הולך איתי.


מה בעצם ההבדל בין מוצר למותג?

מוצר אלו העובדות בשטח, טעם, צבע, גודל, מחיר ואם נעבור לדבר על בני אדם, העובדות הם כל הטייטלים שלנו, מה למדנו, מה המקצוע שלנו, איזה פרויקטים אנחנו מנהלים ועוד ועוד.

מותג זה הרבה מעבר, כי נכנס רגש לסיפור. אוסף של חוויות וסיפורים ותפיסות שיש לנו. וכשיש רגשות השמיים הם הגבול. אפשר לייצר נאמנות, אפשר להתעסק פחות במכירות ויותר בשיווק, אפשר לייצר ערך שהוא מעבר למוצר או לשירות שלנו ואפשר למצב את עצמנו במקום גבוה יותר ולתמחר בהתאם.


איך בן אדם יכול להפוך להיות למותג?

נתחיל בקל, תחשבו על אנשים מוכרים כמו שפים למשל השם שלהם מעורר בנו משהו מעבר לכישרון שלהם בבישול ואפייה.

עכשיו נעבור אלינו, פשוטי העם כי הכלל מאד דומה. חיבת להיות הלימה בין המוצר – כלומר האדם, למותג – כלומר התדמית, כשיש פער, זה פשוט לא עובד ומיד מרגישים את הזיוף. וזאת בדיוק הסיבה שהדרך להיות מותג מתחילה בהיכרות עם הערכים המרכיבים את הזהות שלנו. אין ערך טוב או רע (ואני לא מדברת על ערכי סף כמו מקצועיות) העניין הוא למצוא אותם, להבין את המשמעות שלהם, לדעת לספר אותם החוצה וללכת איתם עד הסוף, אפילו להקצין אותם.


כל אחד יכול להיות מותג?

אני מאמינה שכן אבל יש תנאים מקדימים:

בשלות.

יש דרך שצריך לעשות, וזאת בדיוק הבעיה של הריאלטי שמוציא כוכבים בדקה. אני מאמינה בעקביות והתמדה, בגיבוש הזהות, ביכולת לספר את הסיפור שלנו ולעמוד מאחורי ההבטחה. מעבר לכישרון המולד, זה מצריך להיות מצויינים, לתת ערך מוסף וכל הזמן להשתפר.

רצון.

זה מפחיד להצליח, לחשוב על עצמי כמותג, זה מפחיד להיות אוטוריטה או בעל דעה וזה מפחיד כשחושבים ומרגישים עלינו, דברים שהם מעבר לעובדות. והכי מפחיד, כשיש ציפיות, כי אולי לא אצליח לעמוד בהם ואאכזב.

אומץ.

צריך אומץ כדי להיות מותג, כדי להיות מיוחד, כדי ללכת עד הסוף. צריך אומץ להצליח. זה נשמע קצת מוזר אבל זה הרבה פחות מפחיד להיכשל.


מכירים את קצה הקרחון?

אז יש את החלק מתחת לפני המים שתכלס הוא קובע אם הקרחון בכלל ישרוד.

מיתוג אישי מתחיל בהבנה שלנו מה הסיפור שלנו, הערכים והחוזקות, הזהות. לא תמיד רואים את זה בחוץ, אבל אי אפשר להיות מותג אמיתי בלי בסיס, לחקור וללמוד לעומק, להתפתח יצירתית ולקבל השראה. אם החלק הזה יישאר סטטי, משהו בתשוקה יתחיל לדעוך ויהיה לנו קשה להביא את עצמנו החוצה.

כשיש בסיס אמיתי, אותנטי ומחובר לערכים שלנו, יש לנו מקום בטוח לצאת החוצה.


מעל פני המים זאת התקשורת שלנו בחוץ.

אני מאמינה שכדי להשאיר חותם אמיתי, לא מספיק לעשות עבודה אישית ופנימית וחייבים להביא את עצמנו לידי ביטוי בחוץ, ולפגוש את העולם.

זה מה שיוצר את ההדהוד של הערכים שלנו, את הצמיחה וההשפעה על עוד אנשים.


למה חשוב לשים לב?

1. שפה שהולמת את הערכים שלנו – אתם מצחיקים? מעולה, אתם לא? אז אל תנסו לכתוב מצחיק.

2. שיתופי פעולה וחיבורים – גם פה, לא לעשות כי צריך אלא כי זה באמת מתחבר, ככל שתביאו את עצמכם יותר לפרונט, ככה אנשים ירצו יותר להתחבר אליכם, כמו קסם.

3. להשאיר חותם - הכל נשטף במים, המילים והתמונות, מה שהיה אתמול כבר לא רלבנטי למחר. תעצרו מדי פעם את הזרם ועשו משהו משמעותי למותג שלכם. כתבו מאמר, אולי אפילו ספר, תבנו הרצאה ותהיו יצירתיים.


ועכשיו, לאתגר הגדול

להתחיל זה מצוין אבל להמשיך זה הכי קשה. חשוב לחדש, לרענן, להתרגש, לתת מקום לרעיונות וחיבורים חדשים להיכנס גם אם המטרה שלהם היא רק לעשות קצת אקשן. ממש כמו מגנום מנטה שבא רק לעונה אחת, כדי שיהיה על מה לדבר.


אתם כבר מצליחים לחשוב על עצמכם כמותג בתחום? מה יכול לעזור לכם להיות שם? מה יקרה אם תהיו מותג, איזה דלתות יפתחו, מה יהיה הרבה יותר קל ומה כל כך מפחיד בזה? איזה מותגים אתם מכירים בתחום שלכם? מה הם עשו בשביל להגיע לזה?