נכון, נדמה שהכי פשוט להשליך? תתפלאו, זה הכי קשה!
לקצר הרצאה, לוותר על דוגמאות וסיפורים, לבחור רק מסר אחד וכמובן להתמקד בקהל - לרוב האנשים, זה מרגיש קשוח עד בלתי אפשרי.
אז מאיפה מתחילים להשליך?
1. התנצלויות - פשוט אל, באמת, זה מוריד את האנרגיה בקהל, זה מייצר חוסר אמון וזה בעיקר מלאה ומתיש. אני יודעת שאתם פשוט חייבים להגיד שלא ישנתם כל הלילה (לא משנה למה), שאתם אחרי שיחה מהגננת, שלא הספקתם לסדר את המצגת, שזאת פעם ראשונה שלכם, שלא אמרו לכם שיגיעו גברים / מנהלים / אנשים שמכירים אתכם… שחררו ותתחילו. 2. רקע, הסברים והקדמות - אם יש מכנה משותף למין האנושי הוא שכולנו לא יכולים לסבול שמקדימים ומסבירים לנו. אפשר לקפוץ ישר לפואנטה? למרקר לנו את התובנה המרכזית מהמחקר? מה באתם לחדש שעוד לא ידענו? באמת שאת כל השאר נשלים לבד. או שלא 3. שיחות אישיות - זה כולל שיחות בינך לבין המצגת בסגנון, כאן זה לא השקף הנכון או חבל רציתי להראות לכם דוגמה שלא כאן (חבל באמת) וזה כולל שיחות לתוך הלילה עם אחד המשתתפים שבמקרה גיליתם שהייתם יחד בצבא או בגן דליה, זה נחמד לשניה, לא מעבר. 4. המובן מאליו - אין צורך לחזק את מה שכבר כולנו יודעים כמו שסוכר ופחמימות זה לא אבל גבולות והורים זה כן. תביאו משהו משלכם, שנותן זווית אחרת, שמביא סיפור אמיתי, שסותר את מה שכבר ידענו או לפחות מאפשר להסתכל על זה באור אחר. 5. סופים אינסופיים - סיימו בנקודה. בשיא. תנו לקהל להרגיש שבא לו עוד. שחררו את כל הסופים הנוספים שתכננתם, עוד ציטוט ועוד סרטון ועוד מחקר ועוד שאלה מהקהל, כי גם לקהל יש סוף ועדיף לא להגיע לשם.
ואחרי שהשלכתם את כל מה שמיותר חזקו את מה שכן נשאר:
1. תתחילו בשיא המתח או כמו שאנחנו קוראות לזה אפקט "היד בפופקורן" 2. תנו דוגמאות ספציפיות מהעולם שלכם
3. תביאו את המחקרים הכי חדשים שיש
4. חברו את הקהל בנקודה הכי כואבת
5. שמרו על מסר ממוקד לאורך כל ההרצאה
6. תפתחו את התובנות שיתנו ערך משמעותי ופרקטי
7. וסיימו עם תחושה שזאת לגמרי רק ההתחלה…
אם הגעתם עד לכאן, ובא לכם גם להשליך את כל החששות, הפחדים, ההתלבטויות
ולהשקיע סוף סוף, בנוכחות שלכם על הבמה, בחיבור שלכם לקהל ובעצמכם!
שתהיה לכולנו שנה מלאה באור, סיפורים טובים והמון אהבה.
