אנחנו חושבים שסיפור טוב חייב להיות מאד דרמטי. שצריך להיות איזה אירוע מטלטל, משבר עמוק, או הישג יוצא דופן כמו: לטפס על האוורסט, לנצח סרטן, או למכור חברה במיליון דולר כדי שיהיה לנו מה לספר. זה לא נכון.   איפה הסיפורים שלנו מתחבאים?   רגעי שינוי קטנים   אנחנו מחפשות רגעים מתוך הדרך, בלי לקפוץ ישר מהמשבר להצלחה, מתי הרגשתם שאתם שייכים, מתי עשיתם בחירה שהייתם גאים בה, מה עזר לך לעשות את הצעד הראשון החוצה כשכל מה שהתחשק לכם הוא להישאר במיטה?   רגעי של גילוי קרה לכם שגיליתם משהו על עצמכם שלא ידעתם....

בשנה השניה של ״לצאת לאור״ היה לנו קורס מאד מאתגר וגדול. אני זוכרת את האירוע סיום שהיה אז מול קהל פתוח התרגשות אדירה – 16 משתתפים, שני מועדים ומתח אדיר!   לרובם זאת היתה הפעם הראשונה על הבמה עם הסיפור האישי שלהם אני חושבת שבקושי נשמתי כל הערב.   אחרי 3 שעות, אולי אפילו קצת יותר הערב הסתיים במחיאות כפיים ודמעות של התרגשות. היינו כל כך גאות בהם. בכל אחת ואחד מהם, כי ידענו כמה הם פחדו, וכמה סיבות טובות היו להם לוותר.   ואז ניגשה אלי מישהי שהכירה אותי מפעם פעם ואמרה לי ״אם תרצי תתקשרי מחר או שבוע...

בוקר, אני מקבלת הודעה ממס לא מוכר. היא שואלת אם אני יכולה לעזור לה לשדרג את ההרצאה, לתת לה הכוונה ואז מוסיפה שהבן שלה נהרג בשבעה באוקטובר...